ניתוחים להסרת רחם ו/או שחלות מיועדים לא.נשים שסומנו בלידה כנקבות (AFAB – Assigned Female at Birth) על מנת להקל על דיספוריה מגדרית ו/או כדי להפסיק את הוסת, להימנע מכניסה להריון ולטפל במצבים רפואיים שמקורם במערכת הרבייה הנקבית, כמו אנדומטריוזיס. מחקרים מראים כי ניתן לעשות את הסרת הרחם והשחלות בנפרד, יחד¹https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/20233279/, או כחלק מסדרת ניתוחים להתאמה מגדרית.²https://transcare.ucsf.edu/guidelines/hysterectomy
חשוב לציין כי על אף שהועלו השערות בנוגע להסרת רחם ושחלות כניתוח מניעתי כתוצאה מדיווחים על קשר בין נטילת טסטוסטרון לבין כאבים לאחר קיום יחסי מין או עלייה בשכיחות לסרטן שחלות, נכון להיום לא נעשו מחקרים נרחבים המוכיחים את הקורלציה הנ"ל.³https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0015028221005811⁴https://doi.org/10.1080/15532739.2010.514220

ניתן לבצע את הניתוחים בכל מרכז רפואי או בית חולים המבצע אותם אך נחוצה המלצה מתאימה. חשוב לציין כי לא כל המרכזים עובדים בגישה הלפרוסקופית, לכן יש לבחון את הגישות המוצעות לפני התחלת התהליך.
על מנת לבצע את הניתוח הנ"ל במימון של קופות החולים, יש לקבל אישור מהועדה להתאמה מגדרית.

הסרת רחם

בניתוח הסרת או כריתת הרחם, הרחם מוצא מהגוף יחד או ללא צוואר הרחם. אם צוואר הרחם אינו מוסר בניתוח, יש להמשיך ולהקפיד על בדיקות שגרתיות של צוואר הרחם כדוגמת PAP. 

ישנן שלוש שיטות בהן ניתן להוציא את הרחם:

• הגישה הלפרוסקופית – כיום זו השיטה המועדפת היות והיא פחות פולשנית וההתאוששות ממנה קלה יותר. מדובר בפעולה כירורגית אשר בה נעשים שלושה-ארבעה חתכים קטנים בגודל של 5 עד 15 מ"מ, דרכן מחדירים מצלמה המאפשרת לצוות לראות את המתרחש על גבי צג חיצוני ובאמצעות מכשירים דקים מבצעים את ניתוק הרחם. בשיטה זו ניתן להוציא את הרחם דרך הנרתיק או בחלקים דרך החתכים. 
• הגישה הלדנית / הנרתיקית – במקרים בהם ישנה צניחת רחם או שהרחם אינו גדול, ניתן להוציא אותו דרך הנרתיק. פעולה זו מבוצעת בהרדמה, ובמסגרתה מרחיבים את צוואר הרחם ומנתקים את הרחם עד להוצאתו. 
• הגישה הבטנית – בשיטה זו נעשה חתך לאורך או לרוחב הבטן התחתונה לשם הוצאת הרחם. שיטה זו נחשבת לפולשנית ביותר, על כן לרוב תהיה העדפה להימנע ממנה עד כמה שניתן. כמו כן, היא דורשת אשפוז של עד שבוע לאחר תום הניתוח.

הסרת רחם נחשבת לניתוח בטוח, אך עם זאת יש לשים לב תופעות לוואי אפשריות לאחר הניתוח, כדוגמת קרישי דם, נזק לשופכן (צינור המוביל שתן מהכליות לשלפוחית השתן), זיהומים ובעיות בנרתיק. בשל כך, יש לדון עם הרופא.ה המטפל.ת על כל סוגי הסיבוכים האפשריים ושכיחותם.

הסרת שחלות

ישנן שתי שיטות להסרת שחלות:

• הגישה הלפרוסקופית – השיטה המקובלת כיום, במסגרתה מספר חתכים זעירים נעשים בחלל הבטן, דרכם מוחדר הציוד באמצעותו מבצעים את הניתוח.
• הגישה הלפרוטופית / בטנית – בשיטה זו נעשה חתך לאורך הבטן, כאשר השחלות מוצאות דרך החתך.

 ניתן לבצע הסרה מלאה או חלקית של השחלות והחצוצרות. הסרה מלאה תמנע ביוץ וכן הפרשה של הורמוני מין נקביים, בעוד שהסרה חלקית תשמור על מידה מסוימת של פוריות וכן של הפרשת ההורמונים הנ"ל. הסרת שחלות מלאה עלולה לגרום להופעת תסמיני גיל המעבר כתוצאה מהמחסור בהפרשת הורמוני השחלה.⁵https://www.mayoclinic.org/tests-procedures/oophorectomy/about/pac-20385030 תסמיני גיל המעבר כוללים גלי חום והפרעות בשינה, עלייה בשכיחות למחלות לב ועוד. לעתים נשים סיסג'נדריות נוטלות אסטרוגן במינון נמוך לאחר הניתוח על מנת להוריד את שכיחותן של תסמיני גיל המעבר, אך המצב עלול להיות שונה בא.נשים הנוטלים.ות טסטוסטרון⁶https://tinyurl.com/ypp82s8z לזמן קצר או לטווח ארוך, לכן יש להתייעץ עם הגורמים המתאימים בנוגע להשפעות של טסטוסטרון והיעדר אסטרוגן במצב של הסרת שחלות מלאה.