רשימה זו מרכזת בקצרה דמויות מפתח בקהילה הטרנסית בארץ. ייתכן שהרשימה הנ"ל לא כוללת את כל הדמויות שהשפיעו על הקהילה הטרנסית בארץ, ופתוחה לתוספות. הרשימה מסודרת לפי סדר לידה כרונולוגי, או במקרה שחסר, לפי סדר אלפביתי.

קארל מאיר באר (1885 – 1956)

היה סופר גרמני-ישראלי, עובד סוציאלי וסוכן ביטוח, סופרג'יסט ופעיל בני ברית. היה האיש הראשון שעשה ניתוח להתאמה מגדרית בהיסטוריה בדצמבר 1906. הוא נולד בגרמניה, עלה לישראל בעקבות עליית הנאצים בגרמניה, חי ונפטר בבת ים.

קארל כתב ספר חצי בדיוני אודות חייו "חיי גבר כנערה".

על שמו נקרא פרויקט מאיר להעצמה גברית טרנסית במרכז הגאה בתל אביב.

רינה נתן (1923 – 1979)

התפרסמה כאישה הטרנסית הראשונה שעשתה ניתוח תחתון בישראל. רינה נתן נולדה בגרמניה ועלתה לישראל ב-1946. היא שירתה בצה"ל כחובשת במהלך מלחמת העצמאות, אך לאחר שחרורה התקשתה במציאת עבודה ולכן התגייסה מחדש לשירות קבע באותו תפקיד.
בתחילת שנת 1953 עלה שמה של נתן לכותרות במספר מקרים בהם הותקפה על ידי אנשים או נעצרה.
במסגרת מאבקה לקבלת האישור לעבור ניתוח להתאמה מגדרית, החלה נתן פוגעת בעצמה. בעקבות הפגיעות העצמיות החוזרות ולאור הסכנה לחייה הסכימו הרופאים לבצע את הניתוח, ונתן הייתה לאישה הטרנסית הראשונה בישראל שעברה ניתוח תחתון.
באוגוסט 1958 עזבה נתן את ישראל וחזרה לגרמניה לצמיתות, שם היא נשארה עד פטירתה בשנת 1979.

מחמודה ריאד محمودة رياض (1932 – 2007)

הייתה אקטיביסטית טרנסית, נחשבת לטרנסג'נדרית הערבייה הראשונה בישראל. פרטים על חייה של מחמודה ריאד ידועים בעיקר דרך כתיבתה של אפרת טילמה, שעסקה בה גם בספרה האוטוביוגרפי "לזאת יקרא אישה", אשר ראה אור בשנת 2020.

ריאד עברה לברלין, שם אימצה את שם הבמה "להלובה" וזכתה להצלחה כרקדנית ריקוד בטן וזמרת במועדון טורקי בעיר. לאחר שעזבה את ברלין היא חזרה לישראל ונפטרה בגיל 60.

נדיה אברהם (1933 – 2018)

אחת הנשים הטרנסג'נדריות הראשונות בישראל, נולדה בבגדד ועלתה לישראל בשנת 1933. בתחילת שנות ה-70 עברה אברהם בבית החולים תל השומר ניתוח לשינוי מין – האישה הרביעית בישראל שעברה ניתוח זה.

עדה ואלרי טל – "לולה" (1936 – 1994)

הייתה שחקנית קולנוע ישראלית, מחלוצות הטרנסיות בישראל. נחשבת לשחקנית הקולנוע הטרנסית הראשונה בישראל.

על שמה נקרא פרויקט לולה להעצמה נשית טרנסית במרכז הגאה בתל אביב.

גילה גולדשטיין (1947 – 2017)

הייתה שחקנית, אמנית, וזמרת ישראלית, מהפעילות הראשונות של הקהילה הטרנסג'נדרית ושל אגודת הלהט"ב בישראל. גולדשטיין נחשבה לאישה הטרנסג'נדרית הראשונה בישראל, ובמהלך חייה הפכה לאחד האייקונים הגדולים של קהילת הלהט"ב בישראל.

על שמה נקראת עמותת פרויקט גילה להעצמה טרנסית.

אפרת טילמה (1947)

אקטיביסטית טרנסית, מראשונות הנשים הטרנסיות בישראל, לשעבר חברת ועד בעמותת מעברים והאישה הטרנסית הראשונה מחוץ לארון המתנדבת כשוטרת במשטרת ישראל. הצגה המבוססת על האוטוביוגרפיה שלה, בשם "לזאת יקרא אישה", עלתה בביצוע האנסמבל הגאה ובכיכובה. טילמה נבחרה ליקירת העיר תל אביב-יפו לשנת 2019; היא האישה הטרנסית הראשונה הזוכה לקבל תואר כבוד זה.

נורה גרינברג (1950)

היא פעילה בולטת בקהילה הטרנסית בישראל. נורה פעילה למען הציבור הטרנסג'נדרי מאז שנת 2000. בעבר כיהנה כיושבת ראש אגודת הלהט"ב בישראל.
נורה שובצה במקום ה-91 ברשימת מר"צ לכנסת השבע עשרה, הוזמנה להשתתף כנציגת הציבור הטרנסי בוועדה לבדיקת הנוהל לביצוע ניתוחים להתאמה מגדרית שהקים משרד הבריאות בשנת 2008. בשנת 2013, קבלה גרינברג את אות ההוקרה של ארגוני הלהט"ב. ב-2015 במלאת 40 שנה לאגודה למען הלהט"ב זכתה גרינברג להיכלל בין 40 המשפיעים בתולדות קהילת הלהט"ב.

ננסי שניידר (1955 – 2023)

שניידר נולדה בחיפה, וכבר בגיל 9 הבינה את זהותה המגדרית. ננסי וגילה גולדשטיין הקימו יחד בתל אביב את להקת הדראג הראשונה בישראל "פצצות מין". בגיל 16 עברו השתיים לבלגיה, שם עברה שניידר ניתוחים להתאמה מגדרית. בהמשך, התגוררה שניידר מספר שנים ברחבי אירופה, לאחריהן חזרה שניידר ארצה. בשנת 2017 הופיעה בסדרה הישראלית 'נעלמות', ובהמשך התראיינה לאתר 'מאקו' וסיפרה על חייה כאחת מראשונות הטרנסיות בישראל.

יעל לביא (1947)

אמנית ואחת מהטרנסיות פורצות הדרך בישראל.

נינה הלוי (1959)

אקטיביסטית ישראלית, טרנס דולה, נציגת הציבור הטרנסג'נדרי בוועדה להתאמה מגדרית משנת 2014. הוכרה בתור יקירת יקירת הקהילה בתחום הבריאות על ידי השרה לשוויון חברתי גילה גמליאל בשנת 2016. נינה הקימה יחד עם אישתה את רשת בתי הקפה "לחמנינה" ב-2008. נינה עובדת כדי לשפר את חיי הקהילה הטרנסית בארץ דרך ארגונים שונים, ביניהם פרויקט גילה להעצמה טרנסית ופועלת בימינו במרכז הטרנסי.

ירדנה מארש (שירלי גולן) (1960 – 2006)

מראשות הטרנסיות בארץ שעברו ניתוחים להתאמה מגדרית. נרצחה על רקע זהותה המגדרית.

ישראלה סטפני לב (1962)

מראשונות הטרנסיות בישראל. עבדה כרכזת מיזמים חברתיים ויועצת להשמה מגדרית במרכז הגאה, והקימה את ארוחות שישי של שבת המלכה, ארוחות שישי לקהילה הגאה במרכז הגאה בתל אביב.

מעיין בוקאי (ניקה) (1980)

זמרת ישראלית, הייתה חלק מצוות השופטים הישראלי לגמר הארוויזיון. שיר שנכתב בהשראת ניקה והפך לשיר הנושא של סדרת הטלוויזיה "טלנובלה בע"מ".

ליעוז לוי (1984)

שחקנית ואקטיביסטית ישראלית, שיחקה בין היתר בסדרה "מלאך משחית".

אפק טסטה לאונר (1986)

יוצר קולנוע ישראלי, שיחק ויצר את הסדרה "על הרצף" ושימש בתור מנטור בפרוייקט מאיר של המרכז הגאה בתל אביב. עבד כרכז תחום טרנס באיגי, יוצר קולנוע וטלוויזיה, כיום משמש כיו"ר הוועד המנהל של עמותת טרנסיות ישראל.

יובל טופר-ארז (1988)

הגבר הטרנס הראשון בישראל שהרה וילד. טופר-ארז הוא פעיל זכויות להט"ב וממובילי המאבק הטרנסי בישראל.

סתיו סטרשקו (1992)

דוגמנית ושחקנית ישראלית ילידת-אוקראינה. סטרשקו היא הטרנסית הישראלית הראשונה שהועמדה לפרס אופיר בקטגוריית השחקנית הראשית הטובה ביותר על תפקידה בסרט הקולנוע "הנשף".

מאיה חדד (1994 – 2020)

חדד הפכה ב-2018 לאחת ממובילות מחאת הקהילה הגאה, לאחר שהותקפה ונדקרה בדירתה בפלורנטין, ועלתה לנאום במחאת הקהילה הטרנסית, "נלחמות על החיים". בנוסף, היא ייצגה את ישראל בתחרות מיס טרנס העולמית בשנת 2018 בברצלונה.