טיפול הורמונלי באסטרוגן

תאריך עדכון:

תוכן הערך

ערכים קשורים

לא נמצאו ערכים קשורים

יש לשים לב שבערך זה ישנו שימוש במושגים ביולוגיים.

טיפול באסטרוגן מיועד לא.נשים על הקשת הטרנסית שמעוניינים.ות בטיפול הורמונלי לכיוון הנישוי. הטיפול ניתן בנטילת ההורמון אסטרוגן, כאשר לעתים ניתן יחד עם חוסמי טסטוסטרון.

 

אסטרוגנים הם קבוצת הורמונים שאחראית על התפתחות מערכת הרבייה והמאפיינים המיניים הנקביים בא.נשים שסומנו כנקבה בלידה, אבל הם נמצאים והכרחיים בכל גוף. מאמר זה יפרט את ההשפעות הפיזיות, הרגשיות והמיניות של טיפול הורמונלי באסטרוגן, וכן את תופעות הלוואי והסיכונים הנלווים לטיפול זה שחשוב לשים לב אליהם.
חשוב מאוד לציין שאין דרך לחזות את תגובת הגוף לטיפול ההורמונלי. התגובה משתנה מאדם לאדם ומושפעת באופן מהותי גם מהבדלים הקשורים לגנטיקה, גיל, מצב בריאותי ועוד. לכן, מומלץ להקפיד על תיאום ציפיות עצמי ומול הרופא.ה המטפל.ת.

 

שינויים פיזיים

ישנם מספר שינויים שאפשר לצפות בתקופות שונות במהלך הטיפול עם אסטרוגן. לא כל השינויים קורים לכל אדם, וכל שינוי יכול להתרחש בזמן שונה ולאורך זמן שונה.

לרוב ניתן לצפות להתחלת השינויים הבאים:

 

  • 1-3 החודשים הראשונים לתחילת הטיפול – עצירה או האטה של התקרחות (שיער פלומתי יכול להתחזק, לא בהכרח ישנה צמיחה מחדש), עור הגוף נעשה רך יותר ופחות יבש אך פגיע יותר, ירידה בליבידו, ירידה במספר הזקפות.
  • 3-6 חודשים – ירידה בכוח ו/או במסת שריר, חלוקה מחדש של שומן הגוף והפנים, צמיחת שדיים, ירידה בנפח האשכים.
  • 6-12 חודשים – צמיחת שיער הגוף מאטה והופכת דלילה יותר.

 

התוצאה המלאה של השינויים מופיעה בדרך כלל לאחר 2-3 שנים לאחר תחילת הטיפול והשינויים ממשיכים לאורך החיים עם תהליכי ההתבגרות הטבעיים. טיפול המשלב חוסם טסטוסטרון יכול להגביר חלק מהשינויים הצפויים הנ"ל. לפעמים יש שינויים במידת הנעליים או בגובה, אבל זה לא בגלל שינויים בעצמות, אלא שינויים ברצועות ובשרירי הרגליים ועמוד השדרה. טיפול הורמונלי לכיוון הנישוי אינו משפיע על הקול; למי שמעוניינ.ת בנישוי קול, מומלץ לפנות לאימון קול (טיפול שנמצא בסל הבריאות דרך קלינאי.ות תקשורת). 

 

מיניות ופוריות

בחודשיים הראשונים אחרי תחילת טיפול הורמונלי חלה ירידה במספר הזקפות, באורכן ובאיכותן. עם זאת, עדיין יהיו תחושות אירוטיות וניתן יהיה להגיע לאורגזמה. למי שמודאג.ת מירידה בזקפה, תרופות כמו סילדנפיל (ויאגרה) עשויות להיות מועילות (חשוב להתייעץ עם רופא.ה), ואפשר גם לדון עם הרופא.ה על סוג ההורמונים ומה חשוב לך לשמר בתהליך. החוויה האירוטית אף היא עשויה להשתנות. יש דיווחים שאורגזמות מרגישות יותר כמו חוויה של "כל הגוף" (ולא ממוקדת באיבר) ויכולות להימשך יותר זמן. מעבר לזה, ייתכן שינוי בשפיכה שיכללו כמות קטנה של נוזל צלול או לבן, או ללא נוזל. במשך הזמן האשכים יתכווצו לפחות ממחצית הגודל המקורי שלהם, אך כמות עור האשכים הזמינה לניתוח גניטלי עתידי לא תושפע. 

 

ההשפעה של טיפול הורמונלי באסטרוגן על הפוריות אינה ידועה במלואה, אבל ההנחה היא שתוך מספר חודשים מתחילת טיפול הורמונלי הפגיעה בפוריות עלולה להגיע למצב בלתי הפיך, למרות שיש מי שחזרו לפוריות מספקת לאחר הפסקת הטיפול ההורמונלי. היות ולא קיים מידע רב, זו אחת הסיבות שמציעים לשמר פוריות לפני תחילת תהליך הורמונלי, אבל גם כאן זו החלטה אישית ואין "נכון" ו"לא נכון". כמו כן, חשוב לציין כי נטילת אסטרוגן אינה מחליפה אמצעי מניעה.

 

השפעות רגשיות

טיפול הורמונלי משפיע לא רק על הגוף, אלא גם על המצב הנפשי והרגשי. ההשפעה משתנה מאדם לאדם. תחילת הטיפול ההורמונלי דומה לגיל ההתבגרות, ויכולה להיות מלווה בתנודות חדות במצבי הרוח וברגשות סוערים.
בעקבות השינוי ההורמונלי תתכן גישה למגוון רחב יותר של רגשות, או שינוי בתחומי העניין וברצונות. כמה מהשינויים הרגשיים הנפוצים ביותר של אסטרוגן הם רגישות גבוהה, התגברות של מצבי בכי ולעיתים גם חוויית אמפתיה עמוקה יותר. שינויים אלה יכולים להיות אינטנסיביים או עדינים, כתלות בהשפעות הפיזיות והנפשיות האינדיבידואליות של הטיפול, במצב הנפשי ובסביבה. לרוב השינויים מתאזנים אחרי תקופה של לקיחת הורמונים, אבל מטבעם, ההורמונים ממשיכים להשפיע על הגוף, הנפש והקשר ביניהם, וחלק מהתהליך הוא ללמוד את האופן האישי שבו הם משפיעים ואת הצרכים האישיים העולים מכך. טיפול נפשי יכול להיות מומלץ כחלק מהתהליך כדי לקבל תמיכה, כישורים ומרחב תומך, וכך גם תמיכה חברתית או משפחתית, מוזיקה, בעלי חיים, תזונה, ספורט וכיוצא בזה יכולים להיות חלק מהמערך התמיכתי. 

 

סיכונים

ההחלטה לקחת הורמונים היא אישית ותלויה בגורמים רבים. עם זאת, חשוב לעשות זאת עם כל הידע הקיים בזמן הנתון. כמו שצוין, אחת ההשפעות של אסטרוגן היא פגיעה בפוריות, שכיום לא יודעים אם היא הפיכה. לכן למי שחשוב לשמור מטען גנטי לצרכי פוריות, מומלץ לעשות שימור פוריות לפני תחילת לקיחת ההורמונים. בנוסף, יש סיכון קטן לעלייה בהיתכנות לקרישי דם, התקפי לב, שבץ מוחי, סוכרת וסרטן, בעיקר עבור א.נשים עם מצבים בריאותיים קיימים או שמתחילות.ים טיפול הורמונלי לאחר גיל 50. הסיכון לקרישי דם אצל מי שמעשנ.ת טבק ולוקח.ת אסטרוגן במקביל הוא גבוה, ולכן ההמלצה הרפואית היא להפסיק לעשן לפני תחילת הטיפול ההורמונלי.
בנוסף, מגיל 50 מומלץ להתחיל מעקב ממוגרפי על מנת להימנע מסרטן שד.